לבריונות מכל סוג יכולה להיות השפעה הרסנית על רווחתו וחייו של הקורבן. בריונות פיזית, כזו שמתרחשת במפגש פיזי בין שני צדדים, עדיין מהווה בעיה משמעותית בבתי ספר, ורבים מהחוקרים טוענים שההשלכות שלה לטווח הארוך עשויות להיות חמורות יותר מההשלכות לטווח הקצר – עד כדי שינויים בהתנהגות ובאישיות של הקורבן.
עם התפתחותו של האינטרנט, הבריונות (כמו יתר צורות התקשורת) שדרגה את יכולותיה. כיום, ניתן לנהוג בבריונות מתוך הנוחות של הבית, וייתכן שהקורבן כלל לא יידע מי פגע בו. אך למרות השינוי בשיטות ובדרכים המשמשים לבריונות, התוצאה היא גרועה באותה המידה – ולמעשה, במרבית המקרים היא אפילו גרועה יותר מזו של בריונות פיזית.
חשוב לבחון את הצורות השונות של בריונות הסייבר, את ההשפעות הממשיות של התעללות ופגיעה מקוונות על קורבנותיהן ואת הסיבות לכך שהורים ואפוטרופוסים צריכים להגן על ילדיהם מפני בריונות ולסייע בקידומה של תרבות בה ניתן כבוד לאנשים אחרים ברשת.
מהי בריונות סייבר?
על פי מילון מריאם-וובסטר, המשמעות של בריונות סייבר היא ״הפצה אלקטרונית של הודעות בעלות אופן זדוני העוסקות באדם (למשל תלמיד), שנעשית לרוב באופן אנונימי״. עם זאת, בריונות סייבר עשויה להופיע בצורות רבות אחרות, והיא כוללת שימוש בטכנולוגיות מודרניות כדי להקניט אנשים אחרים, לזלזל בהם ולפגוע בהם.
הקורבנות מקבלים הודעות, פוסטים או תגובות הכוללים מילים מגונות שגורמות להם להרגיש רע, דרך הטלפונים שלהם, הרשתות החברתיות או המחשבים שלהם. הפגיעה הזאת עשויה להיות כמעט ללא הפסקה ולמשך כל היום, כשהקורבן כמעט ואינו מוצא זמן למנוחה מההתנהגות האגרסיבית, מלאת השנאה והזדונית של המתעלל.
ככלל, בריונות סייבר היא כל פיסת תוכן אלקטרוני שנועדה לפגוע במישהו. בנוסף, צורות הפגיעה והמיקוד שלה עשויות להשתנות בין מקרה, כשהתוכן עשוי להתייחס לנטייתו המינית של הקורבן, המראה שלו, הגיל שלו, הגזע, המוצא או הדת שלו, ועוד. במדינות רבות, בריונות סייבר מוגדרת כפשע והפושעים עשויים להיכנס למאסר של מספר שנים.
ההשלכות של בריונות סייבר
בריונות סייבר עשויה לגרום לנזק, במיוחד מכיוון שברוב המקרים היא אנונימית ועשויה להיות לה השפעה רחבה, מכיוון שהודעות פוגעניות שמופצות ברשת יכולות להגיע לכל אדם בעולם. בריונות סייבר עלולה לגרום לקורבן לחוש שאין לאן לברוח, מכיוון שכחלק ממנה יש פגיעה גם בביתו ובפרטיותו של הקורבן.
לכל אלה יש השפעה אדירה על המצב הנפשי של הקורבן, מכיוון שהמתח והמצב הרגשי הכללי עשויים להשפיע על תבניות השינה, מצב הרוח והרגלי האכילה של הקורבן, וכן עשויים להוביל לחרדה ודיכאון, שעשויים בתורם להוביל לתוצאות לא-רצויות. מכיוון שברוב המקרים הקורבנות של בריונות סייבר הם ילדים, יש תוקף של ממש לחששות האלה.
גם התוקף עשוי להתמודד עם השלכות לא נעימות. מלבד עונש המאסר, בריונים עשויים להתמודד עם קושי בבית הספר, פיטורים מעבודה, ואף עשויים להפוך לקורבנות בעצמם
קידמה לכולם ובהכול – אך גם לבריונות
הכלים המשמשים לבריונות סייבר התפתחו במשך השנים, וככל שקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הולך ועולה, כך הוא גם נותן מקום לחללים שונים נוספים בהם ניתן לנקוט בבריונות סייבר.
אפשר להתייחס לשיחות טלפון, או להודעות טקסט זדוניות, כמקרים של בריונות סייבר מוקדמת. אלה התפתחו להודעות בפלטפורמות מסרים מיידיים שנשאו אופי דומה. המקרה האמיתי הראשון של בריונות סייבר שעלה לכותרות היה בארה״ב בשנת 2007, כאשר מייגן מאייר, ילדה בת 13, התאבדה לאחר ששכניה יצרו פרופיל Myspace מזויף כדי להקניט אותה.
וזה רק היה סימן מקדים לבאות, שכן זמן קצר לאחר מכן הגיעו הטלפונים החכמים יחד עם מגוון אדיר של אתרי רשתות חברתיות ושירותי העברת מסרים, שיצרו סביבות נוספות שאפשרו פעולות מרושעות כאלה. בשנת 2010, הופ סיטוול, ילדה בת 13 אחרת, התאבדה לאחר שבן הזוג שלה שיתף תמונת עירום שלה עם תלמידים אחרים בשישה בתי ספר שונים בפלורידה. בעידן האינטרנט, פרטיות היא מותרות.
הכמות האדירה של משתמשים באתרי מדיה חברתית כמו אינסטגרם, סנאפצ׳ט, דיסקורד, רדיט, טוויטר ופייסבוק, גורמת לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לאיום בריונות הסייבר. כפי שהתקדמנו מהודעות SMS להודעות מקוונות, גם צורות הבריונות השתנו. השימוש בתמונות ובסרטונים לפגיעה באנשים הפך לנפוץ יותר ויותר, וכך הפרטיות שלנו והמרחבים האישיים המוגנים שלנו הצטמצמו עוד יותר.
טיילר קלמנטי, נער בן 18 מניו-ג׳רזי, התאבד לאחר שהשותף שלו לדירה השתמש במצלמת רשת כדי לצלם את קלמנטי מתנשק עם גבר אחר, תוך כדי שהשותף הפציר בחברים לספסל הלימודים ובמשתמשים בטוויטר לצפות בשידור ממצלמת הרשת.
וכמובן, הרשימה הולכת וגדלה לאורך הזמן באופן מצער. ואכן, מחקר משנת 2018 מצא שלקורבנות צעירים של בריונות סייבר יש סיכוי גדול פי שתיים לנסות להתאבד או לפגוע בעצמם לעומת אנשים אחרים שלא סבלו מבריונות סייבר.
אפס סובלנות – בבית הספר וברשת
כפי שניתן לראות בחקיקת חוקים המנסים להגן מפני פגיעה ובריונות ברשת, יש אפס סובלנות להתנהגות כזאת – וכך צריך להיות תמיד.
מה אפשר לעשות? הורים צריכים להיות תומכים ומבינים, ולנסות לדבר עם ילדיהם אם הם מבחינים בסימנים של חוסר נוחות או שינויים בהתנהגות שלהם. לאחר מכן, עליהם לנסות לאסוף עדויות רבות ככל האפשר, ולדווח על כל מקרה של בריונות סייבר למנהלי הפלטפורמות, למנהלי בית הספר (במידת הצורך) ולמשטרה. בנוסף, שקלו פנייה לסיוע ממומחה רפואי עבור אלו שנפגעו מבריונות הרשת, שכן יכולות להיות לה השפעות נפשיות ארוכות-טווח.