
דוח האיומים של ESET למחצית הראשונה של 2026 מציג תמונה ברורה: בינה מלאכותית כבר אינה רק כלי שמסייע לצוותי אבטחה לזהות איומים מהר יותר. היא הופכת לחלק ממשטח התקיפה עצמו, דרך תוספים לסוכני AI, מתקפות הנדסה חברתית משוכללות יותר, ניצול תהליכי התחברות לגיטימיים ונוזקות שמתחילות להתאים את עצמן לסביבה בזמן אמת.
עבור ארגונים, המשמעות אינה רק טכנולוגית. מדובר בשינוי בדרך שבה יש לחשוב על הגנה מודרנית לתחנות הקצה, זיהוי ותגובה בתחנות הקצה, מודיעין איומים, ניטור איומים מתמשך והיערכות מול עובדים, דפדפנים, שירותי ענן ומכשירי מובייל.
מה השתנה בזירת האיומים במחצית הראשונה של 2026?
הדוח מצביע על כמה מגמות מרכזיות שהופכות את ההגנה הארגונית למורכבת יותר. מתקפות אינן מסתמכות רק על קבצים זדוניים או קישורים חשודים, אלא מנצלות ממשקים מוכרים, תהליכי עבודה לגיטימיים ואמון של משתמשים בכלים דיגיטליים.
בין המגמות הבולטות:
• שימוש גובר בתוספי AI ובכישורי AI כמסלול תקיפה חדש
• התפתחות של ClickFix לגרסאות מתוחכמות יותר
• עלייה משמעותית בפישינג באמצעות קודי QR
• המשך צמיחה במתקפות כופרה לצד ירידה בנכונות הקורבנות לשלם
• הופעת PromptSpy, נוזקת Android ראשונה שמשתמשת בבינה מלאכותית יוצרת בזמן הריצה
הקו המחבר בין כל המגמות האלו הוא מעבר מתקיפה ישירה של מערכת לתקיפה של תהליך. התוקפים מחפשים את נקודת האמון, את הפעולה הלגיטימית, ואת המקום שבו המשתמש או המערכת אינם מצפים לסכנה.
מה הם כישורי AI ולמה הם יוצרים סיכון חדש?
בין מרץ למאי 2026, ESET ניתחה כ- 900,000 כישורי AI ממאגרים פופולריים. מתוך כלל הכישורים שנבדקו, כ-25,000 סווגו כחשודים ויותר מ-3,000 סווגו כזדוניים.
כישורי AI הם תוספים קטנים, סט הוראות או יכולות שמנחים סוכן AI כיצד לבצע משימה מסוימת. הם יכולים להגדיר באילו שירותים להשתמש, לאילו כלים להתחבר, לאיזה מידע לגשת ואיך לבצע פעולות בסביבה הדיגיטלית.
הבעיה ברורה: ככל שסוכני AI מקבלים יותר הרשאות, כך גם תוסף קטן או הוראה לא בטוחה יכולים להפוך לנקודת כניסה משמעותית.

אילו סוגי כישורי AI נמצאו בדוח?
ESET חילקה את הכישורים שנבדקו לשלוש קטגוריות עיקריות.
כישורים זדוניים
כישורים שנבנו למטרות Red Teaming או שימוש בכלים התקפיים מוכרים מצד שלישי. גם כאשר כלי כזה מוצג ככלי בדיקה לגיטימי, שילובו בסוכן AI עם הרשאות רחבות עלול לאפשר שימוש לא מבוקר בתהליכי תקיפה.
כישורים חשודים
כישורים שמסוגלים לשנות את עצמם, ליצור מנגנוני התמדה באמצעות קובצי JSON או להפעיל קוד Python לצורך שינוי עצמי. יכולות כאלה עלולות ליצור התנהגות בלתי צפויה של הסוכן, או לאפשר לתוקף לנצל אותו לאחר שכבר הותקן.
כישורים לא זדוניים אך בעייתיים
כישורים שמוצגים ככלי סריקת אבטחה, אך בפועל מספקים תחושת ביטחון שגויה. חלקם מבצעים בדיקות בסיסיות בלבד, בדומה לכלי אנטי וירוס ישנים מאוד, או מסתפקים בבדיקת מוניטין של Hash, כתובות URL וכתובות IP בשירותים ציבוריים.
השורה התחתונה היא שארגון אינו יכול להתייחס לכישורי AI כתוסף תמים. כל רכיב שמקבל גישה למידע, להרשאות או לכלי עבודה צריך להיבחן כחלק ממדיניות אבטחת מידע מלאה.
איך ClickFix התפתח ב 2026?
ClickFix ממשיך להיות אחד מאיומי ההנדסה החברתית הבולטים. לפי הדוח, זיהויי HTML/FakeCaptcha גדלו ב 108% בין המחצית השנייה של 2025 לבין המחצית הראשונה של 2026.
העיקרון הבסיסי נשאר דומה: המשתמש מקבל הנחיה שנראית כמו תיקון טכני, אימות אנושי או פתרון לתקלה. בפועל, הוא מתבקש לבצע פעולה שמפעילה שרשרת הדבקה או מאפשרת לתוקף להשיג גישה.
אך ב-2026 התופעה התרחבה לכמה וריאציות חדשות.

מה זה AI Fix?
AI Fix מנצל את האמון הגובר של משתמשים בתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית. התוקפים משלבים שרשראות תקיפה בסגנון ClickFix בתוך עמודי פתרון בעיות שנראים כאילו נוצרו כדי לעזור למשתמש לפתור תקלה טכנית.
במקרים מסוימים, העמודים מנצלים דומיינים או ניסוחים שמזכירים מותגי AI מוכרים, כדי לגרום לתוכן להיראות אמין יותר.
מה זה CrashFix?
CrashFix משקף מעבר ברור למסירת מתקפות דרך הדפדפן. הוא עושה שימוש בתוספים זדוניים, הפעלה מושהית ואזהרות מזויפות שחוזרות שוב ושוב, במטרה ללחוץ על המשתמש להריץ פקודות זדוניות.
זהו שינוי חשוב עבור צוותי אבטחה, מפני שהדפדפן הופך לא רק לכלי עבודה, אלא גם לשכבת סיכון שדורשת ניטור, הקשחה ומדיניות ברורה.
מה זה ConsentFix?
ConsentFix מציג התפתחות מטרידה נוספת: מעבר מגניבת סיסמאות לגניבת הרשאות וטוקנים. במקום לנסות לגנוב שם משתמש וסיסמה, התוקפים מנצלים תהליכי OAuth לגיטימיים כדי לקבל הרשאות לחשבונות ענן.
בתרחישים כאלה, גם אימות רב שלבי לא תמיד מספיק, משום שהמשתמש מאשר תהליך שנראה חוקי. מבחינת המערכת, ההתחברות נראית תקינה. מבחינת הארגון, מדובר בסיכון משמעותי לחשבונות ענן, מידע רגיש ותיבות דואר.
למה פישינג באמצעות קוד QR הופך לאיום מרכזי?
המחצית הראשונה של 2026 הציגה רמות שיא של מתקפות פישינג באמצעות קודי QR, תופעה המכונה Quishing. לפי הטלמטריה של ESET, מתחילת 2026 נרשמה עלייה עקבית בזיהויי QRCode/Phishing, עם ממוצע של כ 100,000 זיהויים בחודש. השיא נרשם באפריל.
כ 11% מכלל הודעות הפישינג שזוהו במחצית הראשונה של 2026 השתמשו בקודי QR. האיום היה נפוץ במיוחד בארצות הברית, ספרד ומקסיקו.
הסיבה להצלחה של השיטה פשוטה. קוד QR מעביר את המשתמש מהמחשב אל הטלפון הנייד, לעיתים מחוץ לסביבת ההגנה הארגונית. בנוסף, המשתמש אינו רואה מראש את הכתובת שאליה הוא עומד להגיע, ולכן קל יותר להוביל אותו לעמוד התחזות.

איך מתקפות כופרה משתנות?
מתקפות כופרה המשיכו לגדול במחצית הראשונה של 2026, אך מספר הקורבנות שמוכנים לשלם הגיע לרמות נמוכות במיוחד. לפי הדוח, מחקרים בתעשייה מצביעים על כך שרק 14% עד 28% מהקורבנות משלמים בפועל.
מצד התוקפים, הדבר מוביל להתמקדות בכלים שמאפשרים להחליש את מערכות ההגנה לפני הפעלת הכופרה עצמה. כאן נכנסים לתמונה כלי EDR Killer.
מה הם כלי EDR Killer?
כלי EDR Killer מיועדים להרוג, להקפיא או לעוור תוכנות אבטחה, כדי למנוע מהן לזהות את המטען המרכזי של מתקפת הכופרה. ESET Research מיפתה יותר מ-100 כלים כאלה.
רוב הכלים, יותר מ-60 מהם, משתמשים בטכניקה בשם Bring Your Own Vulnerable Driver, שבה התוקף מנצל דרייבר פגיע כדי לפגוע במנגנוני אבטחה ברמת הליבה של מערכת ההפעלה.
הדוח מזכיר גם דליפה משמעותית של קבוצת The Gentlemen, שחשפה כלים פנימיים, כולל כלי EDR Killer שפותח על ידי הקבוצה ונקרא על ידי ESET בשם GentleKiller.
עבור ארגונים, המשמעות היא שזיהוי ותגובה בתחנות הקצה חייבים להיות חלק ממערך רחב יותר. נדרשים ניטור איומים מתמשך, ציד איומים פרו אקטיבי, נראות מלאה ויכולת תגובה מהירה לפני שהמתקפה מגיעה לשלב ההצפנה.
PromptSpy: מה מלמדת נוזקת Android הראשונה שמשתמשת ב GenAI בזמן ריצה?
PromptSpy, שהתגלתה במחצית הראשונה של 2026, היא נוזקת Android ראשונה שמשתמשת בבינה מלאכותית יוצרת בזמן הריצה. המשמעות היא שהנוזקה אינה מסתפקת בקוד קבוע מראש, אלא יכולה להשתמש ביכולות GenAI כדי להפוך לדינמית יותר ולהתאים את עצמה לסביבות שונות.
לפי ESET, מאז גילוי PromptSpy לא נצפו עדיין איומי Android נוספים שמשלבים GenAI בתוך זרימת ההפעלה שלהם. ייתכן שהדבר קשור למנגנוני הגנה נגד שימוש לרעה שקיימים במודלי שפה גדולים.
ועדיין, עצם הופעתה של PromptSpy מסמנת כיוון ברור: נוזקות מובייל עשויות להפוך בעתיד לגמישות יותר, מסתגלות יותר וקשות יותר לחיזוי.
מה ארגונים צריכים לעשות עכשיו?
הדוח של ESET מצביע על צורך בגישה רחבה יותר להגנה. לא מספיק להגן על תחנת הקצה בלבד, ולא מספיק להסתמך על מודעות עובדים בלבד. נדרשת שכבת הגנה שמשלבת טכנולוגיה, תהליכים, מדיניות והרשאות.
ארגונים צריכים להתמקד בכמה פעולות מרכזיות:
• לבחון כל שילוב של סוכני AI וכישורי AI כחלק ממדיניות אבטחת מידע
• להקשיח דפדפנים, תוספים והרשאות OAuth
• להרחיב ניטור סביב קודי QR, מובייל ותיבות דוא"ל
• לחזק יכולות זיהוי ותגובה בתחנות הקצה
• להפעיל מודיעין איומים וציד איומים מבוסס מומחים
• להדריך עובדים לזהות תרחישי ClickFix, AI Fix ו-ConsentFix
ESET מספקת לארגונים שכבות הגנה המבוססות על גישת Prevention First, שילוב בין מחקר איומים גלובלי, הגנה מודרנית לתחנות הקצה, זיהוי ותגובה מורחבים ויכולות ניהול מרכזיות דרך ESET PROTECT. המטרה היא לא רק לזהות מתקפות לאחר שהחלו, אלא לצמצם את הסיכון לפני שהן הופכות לאירוע אבטחה משמעותי.
שאלות ותשובות
האם כישורי AI הם בהכרח מסוכנים?
לא. כישורי AI יכולים לשפר תהליכים ולייעל עבודה. הסיכון מתחיל כאשר הם מקבלים הרשאות רחבות, גישה למידע או יכולת לבצע פעולות ללא בקרה מספקת.
למה ClickFix מצליח גם בארגונים עם פתרונות אבטחה?
כי הוא מנצל את המשתמש ואת תהליך העבודה. כאשר פעולה נראית לגיטימית ומתבצעת על ידי המשתמש עצמו, נדרש שילוב של זיהוי התנהגותי, הדרכה וניטור כדי לזהות את הסיכון בזמן.
האם אימות רב שלבי עוצר את ConsentFix?
לא תמיד. ConsentFix יכול לנצל תהליך הרשאה לגיטימי שבו המשתמש מאשר גישה לאפליקציה. לכן חשוב לנהל הרשאות OAuth, לבדוק אפליקציות צד שלישי ולנטר חריגות בחשבונות ענן.
למה קודי QR מסוכנים יותר בסביבה ארגונית?
כי הם מעבירים את המשתמש למכשיר נייד, לעיתים מחוץ להגנות הדוא"ל והדפדפן הארגוניות. בנוסף, קשה יותר לבדוק מראש את היעד שאליו הקוד מוביל.
סיכום
דוח האיומים של ESET למחצית הראשונה של 2026 מבהיר כי משטח התקיפה הארגוני מתרחב במהירות. בינה מלאכותית, תוספי AI, דפדפנים, קודי QR, שירותי ענן ומכשירי Android הופכים לחלק בלתי נפרד מזירת האיום.
הארגון המוגן יותר הוא לא זה שמגיב מהר יותר בלבד, אלא זה שמזהה מוקדם יותר, מצמצם הרשאות, מנהל סיכונים סביב כלים חדשים ומחבר בין טכנולוגיה למודעות אנושית.