מגפת הקורונה הובילה לשינויים גדולים בדינמיקה המשפחתית. במדינות שעברו סגר אחד או יותר, ההורים התרגלו לכך שהם יודעים בדיוק איפה ילדיהם ומה הם עושים. עם הקלת המגבלות, חלק מההורים עדיין רוצים להמשיך ולפקוח עין על ילדיהם, ולרוע המזל הבחירה שלהם יכולה להיות שימוש בתוכנות מעקב במקום אפליקציות ייעודיות לבקרת הורים. כתוצאה מכך, הם עשויים לחשוף את המידע האישי של בני המשפחה ללא ידיעתם.
תוכנות מעקב (Stalkerware), שנקראות גם רוגלות לשוק הפרטי, הן תוכנות או אפליקציות חמקניות שעוקבות אחר קורבנותיהן ללא ידיעתם או הסכמתם. הן יכולות לעקוב אחר המיקום של מכשיר הקורבן, השיחות שהם מנהלים, התמונות שמאוכסנות במכשיר, היסטוריית הגלישה ועוד. במקרים רבים הן משמשות למעקב אחר בן/בת זוג, פרטנר מיני או אדם שהצד השני מעוניין בו רומנטית.
בעיות אמון
מעקב הוא בעיה רצינית ולרוב קיים קשר בינה ובין הטרדה וצורות אחרות של אלימות. הבעיה הזו קיימת במדינות ואזורים רבים. הורים, לעומת זאת, החלו להשתמש בתוכנות מעקב כדי לעקוב אחר ילדיהם, במיוחד במקרים שהילד אינו נמצא בקרבתם או נמצא ברשת יותר מדי זמן.
בואו נהיה כנים: הסגרים, השעמום שבא בעקבותיהם והלמידה מרחוק הגדילו את זמן המסך של הילדים. ובשל העבודה ומחויבויות אחרות, ההורים לא תמיד זמינים כדי לעזור לילדיהם לחקור את כל חלקי האינטרנט. אבל זה לא אומר שצריך למנוע מהילדים את פרטיותם באופן מוחלט. הבעיה מתחילה, כשבנוסף לאמון שנפגע בין ההורים לילדים, השימוש בתוכנות המעקב עשוי להוביל לכך שמבלי להתכוון, ההורים ידליפו מידע אישי אודות הילדים, המשפחה ואודות עצמם.
תוכנות מעקב אינן חסינות מפני דליפת מידע
ברוב המקרים, תוכנת מעקב מותקנת על הטלפון ע"י אדם שיכול לגעת במכשיר ממש – במקרה הזה הורה, אפוטרופוס או בן משפחה אחר. ישנן תוכנות מעקב גם למערכת ההפעלה iOS וגם לאנדרואיד, אך בשנה האחרונה גוגל שינתה את מדיניותה וקבעה ש"אי אפשר להשתמש באפליקציות כדי לעקוב אחר אדם ללא ידיעתו או הסכמתו, כל עוד אין התראה קבועה המוצגת בזמן שהמידע מועבר". המשמעות של זה היא שאם הורה רוצה להוריד תוכנת מעקב למכשיר הטלפון של הילד, הוא יצטרך להוריד אותה ממקור לא ידוע.
לרוב, מפתחי תוכנות ואפליקציות כאלה לא מתאפיינים ברמת אבטחה גבוהה במיוחד. אם האפליקציות שלהם לא זמינות בחנות האפליקציות של גוגל, הן לא עומדות בדרישות האבטחה של גוגל. ברוב המקרים, הנתונים שנאספים ומועברים הלאה ע"י תוכנות מעקב מגיעים בסופו של דבר לשרתי צד-שלישי (שרתי ענן או שרתים פיזיים) ללא הסכמת המשתמש. כפי שהוכח בעבר, החברות האלה אינן חסינות מפני הדלפות מידע. דמיינו לעצמכם שכל המידע על מכשיר הטלפון של הילד שלכם עשוי לדלוף – תמונות משפחתיות, נתוני GPS עם המיקום של הבית שלכם, שיחות פרטיות וכן הלאה. האם זה בסדר מבחינתכם?
זה לא פשוט לגדל ילדים בתקופה הזאת. אף אחד מהדורות הקודמים לא חווה כל כך הרבה שינויים דיגיטליים בימי חייו ולא נאלץ להתמודד עם כל כך הרבה סכנות דיגיטליות שמכוונות לילדיהם. למעשה, תקשורת פתוחה ואמון יובילו להשפעה חיובית גדולה יותר על ילדיכם לעומת מעקב נסתר והצבת מגבלות.
הילדים שלכם צריכים לשמוע מכם מדוע זה לא בטוח להיכנס לאתרים מסוימים, מדוע זה לא בריא לשחק במשחקים מקוונים בלילה במקום לישון ומדוע אסור לסמוך על כל דבר שאנשים מפרסמים ברשת. כיצד הם יסמכו עליכם, אם לא תאמרו להם שאתם עוקבים אחרי החיים הדיגיטליים?
תוכנות בקרת הורים הן פתרון בטוח יותר
אם אתם זקוקים לעזרה נוספת מאפליקציות, תמיד ניתן להתקין תוכנת בקרת הורים. ההבדל בין התוכנות האלה ובין תוכנות מעקב היא שהילדים מודעים לקיומה של תוכנת בקרת הורים במכשיר שלהם. ניתן לראות אותה באופן ברור על המכשיר הנייד שלהם ולדעת מה בדיוק נמצא במעקב. הם יודעים שאמא ואבא יידעו כמה זמן הם בילו במשחקים, או אפילו אם הם שיחקו במשחקים במהלך זמן בית הספר.
בנוסף, חשוב לדעת שתוכנות בקרת הורים מפותחות בדרך כלל ע"י מפתחים ידועים או אפילו חברות אבטחת סייבר. הן חייבות לעמוד בדרישות אבטחה מסוימות אם הן רוצות להופיע בחנויות האפליקציות הרשמיות של גוגל או אפל. לכן, אם אתם חושבים שאתם אכן חייבים לעקוב אחר החיים הדיגיטליים של הילד שלכם, השתמשו באפליקציה מתאימה שלא תדליף את הנתונים האישיים של משפחתכם.